פסק-דין בתיק ת"ק 013077/01

1.         התובע 1 (להלן: "יוסף") הוא אביו של שרביט אייל אשר ניהל עסק ברחוב דיזינגוף 85 בת"א (להלן: "העסק").

התובעת 2 היא אחותו של שרביט אייל ובתו של יוסף.

סכום התביעה: 16,500 ש"ח.

2.         טענות התובעת :

התובעים טענו כי המחאות של שרביט אייל אשר ניתנו לנתבע  חזרו מסיבת "נ.ה.ב".

התובע יוסף לקח על עצמו את ניהול העסק בשל מצבו הנפשי של שרביט אייל וביטל את ההמחאות מחשש שזויפו המחאות.

3.         התובעים טענו, כי למרות שמחזיקי ההמחאות התבקשו לסייע לו ולהמתין עד אשר יגבה כספים מהלקוחות, הנתבע הגיע לעסק ביום 12/9/2001 בליווי שני גברתנים, ביצע מסע הרס בעסק, תלש את חוט הטלפון ומכשיר הפקס על מנת שלא ניתן יהיה להתקשר למשטרה, נטל סחורה וניסה ליטול כספים מהקופה הרושמת.

4.         התובעים טענו, כי הנתבע אוחז בהמחאות אשר לא נפרעו, שעה שכבר קיבל את תמורתם באמצעות סחורה, ועוד ביקש לקבל סך 1,700 ש"ח נוספים.

5.         התובעים ביקשו :

א)      לפסוק את סכום התביעה בגין סבל ונזק שנגרם להם.

ב)      לחייב את הנתבע להשיב את ההמחאות שהוא אוחז בהן ולהשיב "את ההפרש בין            הסכום המלא שנלקח ע"י הנתבע לבין הסכום המלא של ההמחאות שהיו צריכים להפרע".

6.         טענות הנתבע :

א)         שרביט אייל מסר לנתבע שיקים בסך כולל של 7,140.70 ש"ח.

במועד האירוע אשר נטען בכתב התביעה מסר הנתבע לתובע שני שיקים בהם אחז, האחד על סך 1,074 ש"ח והשני על סך 1,219.23 ש"ח.

ב)            התובע הוא זה אשר נותר חייב לנתבע סך 1,700 ש"ח.

ג)          הנתבע הגיע ביום 12/9/2001 לעסק וזאת לבקשת התובע, על מנת להגיע לפשרה.

הנתבע הסכים לקבל על חשבון החוב סחורה בסך של 3,950 ש"ח, מזומן בסך של 1,650 ש"ח, סה"כ 5,600 ש"ח כך שנותרה יתרת חוב בסך 1,543 ש"ח שהתובע הבטיח כי תשלם בהקדם האפשרי, אך לא שילם.

ד)         הנתבע הכחיש נמרצות כי פעל באלימות כלשהי נגד התובעים וטען כי התביעה הוגשה על מנת להשחיר את פניו ועל מנת להתחמק מיתרת החוב.

5.         לאחר עיון בטענות הצדדים ולאחר ששמעתי את הצדדים הגעתי למסקנה לפיה יש לדחות את התביעה בשל אי עמידה בנטל ההוכחה אשר היה מוטל על התובעים, וזאת מהנימוקים כדלקמן: